קיצור תקופת המאסר לריצוי בפועל לרב"ט שהורשע בשימוש בסמים

1. המערער הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של שימוש בסם מסוכן לפי סעיף 7 (א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973, ובעבירה של התנהגות מבישה, לפי סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

2.       הנסיבות שבבסיס ההרשעה פורטו בגזר דינה של הערכאה קמא:

" ... הנאשם עשה שימוש מפושט בסמים, בין החודשים אפריל - דצמבר 07', כמפורט בכתב האישום. צוין, כי בין החודשים אפריל 07' וספטמבר 07', הוא השתמש בסם מסוג קנאביס אחת לשבועיים-שלושה, באמצעות ארבע סיגריות מגולגלות, המכילות את הסם בכל פעם. בין ה-16/09-07/10, הוא השתמש בקנאביס פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע. בחודש דצמבר, הוא השתמש בקנאביס בשתי הזדמנויות נוספות. כל מעשי השימוש הללו, בוצעו בגנים ציבוריים או במקומות אחרים בתל אביב. במספר הזדמנויות שאינו בידיעת התביעה, בין החודשים אוקטובר-דצמבר 07', בתוככי בית השריון בתל אביב, בנוכחותם של שלושה חיילים אחרים, הוא השתמש בקנאביס באמצעות כלי מאולתר, או סיגריות שהכילו את הסם.

כתב האישום מלמד, כי במהלך חקירתו, במועד כלשהו לאחר יום 25/12/07, בבסיס כליאה xxx, הוא התקשר אל חייל אחר, אשר נחקר במצ"ח קודם לכן, ומסר אמרה המפלילה את הנאשם, ושאל אותו 'איך החיים בחוץ?', 'שאלוקי ישראל יברך אותו וישמרהו', ואף שאל מדוע מסר את הדברים שאותם מסר. נערכו שתי שיחות טלפון בין השניים".

3. בית הדין קמא הטיל על המערער 135 ימי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה, הורדה לדרגת טוראי ופסילת רישיונות הנהיגה בפועל למשך עשרה חודשים. המערער משיג על חומרת עונש המאסר.

4. בפני בית הדין קמא הובאו נסיבותיו הייחודיות של המערער: המערער נמנה עם עדת העבריים. המערער גויס תחילה כחשמלאי רכב ועל פי בקשתו הוכשר כלוחם, במסגרת חטיבת גבעתי. במהלך שירותו, בפעילות מבצעית, חווה המערער אירוע שהותיר בו טראומה. המערער מסר כי בעקבות אותו אירוע חלה הידרדרות במצבו והוא החל לעשות שימוש בסמים כניסיון לטפל בעצמו. מפקד הפלוגה מסר כי שירותו של המערער היה שירות טוב, חרף קשיים אישיים מבית וכי האירוע האמור אכן הותיר במערער את אותותיו. בעת מעצרו בא המערער בפני קצינת בריאות הנפש אשר מסרה בחוות דעתה התמציתית כי "ניכר כי השימוש הינו על רקע self medication. בבדיקה עלו חוויות טראומתיות סביב תפקודו כלוחם ונראה כי יש קשר בין השימוש לבין האירוע אותו חווה". הובא גם כי נסיבותיו המשפחתיות של המערער סבוכות. הוריו גרושים והוא עצמו תומך באחיו, שלו בעיות התנהגותיות.

5. בית הדין קמא מצא כי ישנו קשר, ולו חלקי, בין הטראומה שעבר המערער לבין היזקקותו לסמים, אולם אין ניתן לקבל עניין זה כהצדקה להקלה מופלגת בעונשו. בית הדין קמא ציין עם זאת כי ראה ליתן משקל למניעים לשימוש בסם, כמו גם לרצונו של המערער להשתלב חזרה בשירות.

6. המערער עשה שימוש פעמים רבות ועל פני תקופה בסמים. אחד ממעשי השימוש נעשה במסגרת שלה זיקה לצבא. משנה חומרה לדברים כשמדובר בלוחם.

7. בבואנו להכריע בגורל הערעור נחלקו דעותינו. רוב השופטים סבורים כי ראוי היה לתת משקל רב יותר לרקע שהביא את המערער לעשות שימוש בסמים, רקע הקשור, על כך אין חולק, למהלך שירותו הצבאי. נוכח נסיבה זו, בהצטרף לרקעו האישי הייחודי של המערער ולרצונו להתמיד בשירות, מוצאים רוב השופטים לקבל את הערעור. רוב השופטים מורים כי חלף עונש המאסר שהוטל על המערער בבית הדין קמא יושתו עליו 90 ימי מאסר לריצוי בפועל, שמניינם מיום מעצרו.

8. אחד השופטים סבור כי בשים לב להיקף מעשי השימוש, שנעשו על פני תקופה ממושכת, העונש שנגזר על המערער אינו חמור במידה המחייבת את התערבות ערכאת הערעור, גם בהתחשב ברקע למעשי השימוש ובנסיבות האישיות. על כן שופט זה, לו נשמעה דעתו, היה מותיר את פסק דינה של הערכאה קמא על כנו.

9. פסק הדין כדעת רוב השופטים. לפיכך, עונש המאסר בפועל מועמד על 90 ימים מיום המעצר. יתר רכיבי גזר דינה של הערכאה קמא ייוותרו בעינם.

ניתן והודע היום, ב' באדר ב' התשס"ח‏, 9 במארס 2008‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

_______________        ________________            ________________

אב"ד                                 שופט                                         שופט

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין